הייתי שחקנית כדורשת שנה ראשונה. שיחקתי בקבוצה טובה ויחסית מהר מאוד הפכתי לשחקנית מפתח בקבוצה ולמי שמשחקת בשישייה הפותחת. באימונים הייתי מצויינת. תפסתי כדורים קשים, הנחתתי וחסמתי. הבעייה שלי התעוררה במשחקים הקשים, מול קבוצות ויריבות חזקות ומאתגרות. באותם משחקים קפאתי על מקומי. הביטוי המקצועי choke under pressure.

כדורים נשמטו לי מהיד שוב ושוב, כדורים חלפו את החסימות שלי בקלות וההנחתות היו חלשות ובדיוק לידיים של הקבוצה המתחרה. אני זוכרת את מה שהרגשתי, את אותה תחושה של קיפאון, גוף כבד, ידיים מעט רועדות, דפיקות לב מואצות וגרון יבש.
החלטתי לקחת את עצמי בידיים. פניתי לאיש מקצוע, שעוסק בתחום הליווי המנטלי והוא לימד אותי מיומנויות מנטליות ועבד איתי, בין היתר, על ההתמודדות שלי במצבי לחץ.
עברו כמה חודשים עד שהצלחתי להפגין ביצועים טובים גם במשחקים.
למדתי להרגיע את עצמי בטכניקת נשימות.
למדתי לדמיין את עצמי מצליחה לתפוס כדור, מצליחה להנחית ודמיינתי גם את הרגשות והתחושות שהרגשתי בכל תרגיל או מהלך מוצלח.
למדתי לשנות את הדיבור הפנימי שלי ולעודד את עצמי גם אחרי טעות ולא לומר לעצמי ש"זה לא היום שלי" ולהתפלל "רק שייגמר כבר המשחק הזה"...
למדתי "לחבק" את הלחץ ולפרש אותו כהתרגשות בריאה וטבעית בספורט ובחיים בכלל.
בעקבות התהליך החשוב והמשמעותי שעברתי פניתי ללימודי פסיכולוגיה של הספורט על מנת לסייע לספורטאים אחרים להתגבר על הקשיים והאתגרים בעיסוק הספורטיבי.
וזכרו - הלחץ הינו חלק בלתי נפרד מעולם הספורט, ובחלקו הוא מה שהופך את הספורט לתחום חיים כה מרתק.
Comments